בקצרה
- התקשורת הארצית: מציעים לה סיפורים מכל הכיוונים, ולכן היא בוחרת רק את הדרמטיים ביותר. היא מתמקדת בסיפור האנושי של הלקוח, ולעורך הדין נשאר אזכור או כמה שניות. זה טוב מאוד למוניטין, אבל לא מתמקד בעסק שלכם.
- הבעיה עם סיפור ייחודי: תיק דרמטי וייחודי לא חוזר הרבה, ולכן הסיכוי שהפרסום שלו יביא תיק דומה נמוך.
- כלי התקשורת שאינם ארציים מרכזיים: הם מסננים פחות ומכניסים גם סיפורים קטנים, למשל 100,000 שקל לתושבת רעננה שנפלה ברחוב. יש הרבה יותר אנשים שנפלו ברחוב מאנשים עם סיפור דרמטי, ולכן משם מגיעים הרבה תיקים. הודעת העיתונות נכנסת שם הרבה פעמים מילה במילה, ומפרגנת להישג של עורך הדין.
- המסקנה: כדאי להיכנס לתקשורת הארצית כדי לבנות מוניטין. לתיקים השכיחים, שאינם דרמטיים, כדאי לפנות גם לכלי התקשורת שאינם ארציים מרכזיים, ומשם יגיעו התיקים.
התמליל המלא
שלום לכם. בסרטון הנוכחי אני הולך לדבר איתכם על שאלה שהרבה מאוד עורכי דין שואלים אותי עליה: האם בכלל כדאי לי להופיע בכלי תקשורת שאינם ארציים-מרכזיים? למה הכוונה כלי תקשורת ארציים-מרכזיים? כולם יודעים: ערוץ 11, 12, 13, 14, גלי צהל, 103 רשת ב', כלכליסט, גלובס, דה מרקר, Ynet, ידיעות אחרונות, ישראל היום, מעריב, כל המקומות הגדולים. האם בכלל כדאי לי שכלי תקשורת שהם לא ארציים-מרכזיים יעסקו בסיפורים שלי?
אז התשובה היא כן, ויותר מזה, דבר מאוד מפתיע שאני נוכח בו כמעט כל שבוע: דווקא סיפורים שלא מצליחים להיכנס לתקשורת הארצית-המרכזית, וכן נכנסים לכלי תקשורת שאינם ארציים-מרכזיים, מביאים ללקוחות שלי לקוחות, כלומר מביאים לעורכי הדין לקוחות. איך זה קורה ולמה זה קורה? התשובה היא קצת מורכבת. א', חשוב להבין שכלי תקשורת ארציים-מרכזיים מתייחסים רק לסיפורים מאוד מאוד דרמטיים. יש להם אינפלציה של סיפורים, מציעים להם מכל הכיוונים סיפורים וחדשות, והם לא יכולים להכניס כל סיפור, לכן הם יעסקו רק בסיפורים הכי דרמטיים שלכם.
דבר נוסף, הם על פי רוב יתעסקו בסיפור האנושי, המרגש של הלקוח שלכם, והם יזכירו אתכם באיזשהו אזכור אחד, אולי ייתנו לכם איזה חצי דקה או עשר שניות לדבר בכתבה בטלוויזיה, ולמעשה סיפורים כאלה או כתבות כאלה הן מאוד טובות למוניטין של המשרד שלכם, בגלל שאם אותם כלי תקשורת בחרו לעסוק בתיקים שלכם, זה גורם לקוראים ולצופים להבין או להרגיש שאתם עורכי דין מהמעלה הראשונה. הבעיה היא שלמעשה לא מתמקדים בהישג שלכם. בעיה נוספת, רוב הסיפורים הדרמטיים והייחודיים הם ייחודיים מאוד, ולכן אם אתם חושפים אותם בתקשורת, הסיכוי שזה יביא תיק נוסף דומה הוא נמוך, מהסיבה שאין הרבה תיקים כאלה. תיקים כאלה. לעומת זאת, כלי תקשורת שאינם ארציים מרכזיים הרבה פחות מסננים את איכות הסיפורים, ואני יכול לראות סיפורים מאוד מינוריים שנכנסים להרבה מאוד מקומונים.
אני אתן דוגמה, למשל, נפילה ברחוב ברעננה. אם אתם בעצם מיחצנים את הסיפור הזה לתקשורת, וכלי תקשורת ארציים ומרכזיים לא יעסקו בזה, כי הם יקראו לזה סיפור קטן. לעומת זאת, כלי תקשורת שאינם ארציים מרכזיים, לפעמים אפילו מאוד מאוד פופולריים, כמו אייס או כמו מיינט, כן יעסקו בסיפור, וכן יעסקו בהישג שלכם, שאתם הצלחתם להביא, לצורך העניין, מאה אלף שקל לתושבת רעננה שנפלה ברחוב. זה סיפור שייכנס לכלי תקשורת שאינם ארציים מרכזיים. עכשיו, מה היתרון בזה?
יש הרבה יותר אנשים שנפלו ברחוב מאשר אנשים שיש להם סיפור דרמטי, וכתוצאה מזה יכולים ומגיעים הרבה מאוד תיקים דווקא מכלי התקשורת שאינם ארציים מרכזיים. בנוסף, הודעת העיתונות שאני כותב, כשמגיעה בעצם לאותם כלי תקשורת שאינם ארציים מרכזיים, הרבה פעמים נכנסת ממש מילה במילה, והיא בנויה בצורה כזאת שתפרגן לעורך דין, ככה שלמעשה הכתבה הזאת היא מאוד מפרגנת, מאוד מתייחסת להישג שלו, ומביאה גם את הסיפור האנושי, אבל לא שמה אותו ממש ממש בפרונט כמו שהסיפור קורה בכלי תקשורת ארציים מרכזיים. אז לסיכום, מאוד מומלץ להיכנס לכלי תקשורת ארציים מרכזיים, מהסיבה שזה יעלה מאוד את המוניטין שלכם כעורכי דין שמתמחים בתחום שלכם ומובילים בתחום שלכם. אבל בשביל להביא תיקים שכיחים, שהם לא כל כך דרמטיים, כדאי לכם גם לפנות לכלי תקשורת שאינם ארציים מרכזיים, ואלה יביאו לכם תיקים.
